אדנואיד - פוליפ , שקד שלישי 

האם ילדך סובל מנחירות בזמן השינה? או שהוא מושך באפו ללא הרף? כדאי לקחת אותו לרופא, לביצוע צילום בדיקת "שקד שלישי". מהו שקד שלישי (אדנואיד)? מילון המונחים של InfoMed, מגדיר אדנואיד כגידול שמתבלט מתוך קרום רירי. מה הכוונה? הכוונה היא שנוצרת חסימה במעבר האוויר- בד"כ באף- הגידול הנפוץ ביותר הוא זה שממוקם מאחורי האף- "שקד שלישי". בעיה נוספת ממנה רבים סובלים היא פוליפים, אשר מופיעים בד"כ באף ובסינוסים וגורמים לחסימה, זיהום כרוני והפרשה. בד"כ אנשים עם דלקת אף אלרגית הם אלה שיקבלו אותו, אך פוליפים יכולים להתפתח גם באוזן, בקיבה או במעי. מדוע כדאי לטפל באדנואיד ו/או בפוליפים? בעקבות האדנואיד יכולה להיווצר "סתימה" באף, שעלולה לגרום להפרעות נשימה בשינה, נחירות, נזלת כרונית, מחלות אוזניים, ליקוי בהתפתחות שלד הפנים ועוד. בעיה נוספת וחמורה שהאדנואיד יכול ליצור: היפראקטיביות והפרעות התנהגות. בהיפראקטיביות, בניגוד למה שנראה לעין, הילד עייף יותר משאר הילדים. חוסר השקט וחוסר הריכוז נובעים מהירידות התכופות בריוויון החמצן בדם בשינה ומההתעוררויות החוזרות בזמן השינה. לכן, הבעיה בעצם נובעת מעייפות. לכן, כששינה מופרעת בידי אדנואיד, עלולות להתפתח בעיות קשב וריכוז, שייפתרו בקלות אחרי ריפוי האדנואיד. פיתרון הרפואה הקונבנציונלית: ברפואה הקונבנציונלית יש פיתרון אחד לשקד שלישי ולפוליפים: ניתוח. למרות שהרופאים מגדירים אותו כניתוח פשוט שאינו דורש אפילו אשפוז, מדובר עדיין בניתוח. יצא לי להיתקל באתר שמתאר את תחושתם של ילדים לפני ניתוח: http://soroka.school.org.il/meida/aog/daliat/dalia2.htm - הילדים חווים פחד משמעותי לפני הניתוח. אני לא אומרת שניתוח לא יעזור לשקדים מוגדלים, אלא שיש דרכים נוספות לטפל בהם, ללא הניתוח. כיצד עוזרת ההומאופתיה לאדנואיד ולפוליפים? הטיפול בשקד מוגדל בעזרת ההומאופתיה בטוח, כיון שההומאופתיה מגרה את המערכת החיסונית של הילד ללא שימוש בתרופות כימיות או בסכין מנתחים. כיון שהטיפול ההומאופתי הקלאסי מתחשב במכלול החיים ולא מתמקד באספקט אחד שלהם, חשוב לבדוק מתי החל להתפתח האדנואיד, ובנוסף להתייחס להלך חייו של הילד ואופיו. על פי הגישה ההומאופתית, יש קשר בין הגוף לנפש, ואדנואיד מעיד על בעיה פנימית עמוקה יותר של הילד. ההומאופתיה עובדת על פי העיקרון של "דומה בדומה ירפא"- כלומר, בטיפול נחפש תרופה הומאופתית שקשורה לסיטואציה בה נמצא הילד, ובגללה נעשה חולה. לדוגמה- טיפלתי בילד שפיתח אדנואיד החל מכניסתו לגן. בעזרת תרופה הומאופתית שהוכנה לאחר אבחון הוא נרפא ללא ניתוח. מעבר מסגרת (גן חדש, מעבר דירה וכו') שבעקבותיו מתפתחת מחלה- יכול להביא לסיטואציה של התרופה ההומאופתית הזו. הילד שחש איום על ביתו ובעקבות זה מפתח מחלה, יזדקק לתרופה ההומאופתית הזו. לעומת זאת, אם בתשאול היה מתגלה שהילד נעשה חולה לאו דווקא בגלל שהכניסה לגן גרמה לו לחוש איום על ביתו, אלא לתחושה שהוריו נטשו אותו- התרופה ההומאופתית שהיתה מתאימה לו היתה אחרת. בטיפול הומאופתי ניתנת תרופה הומאופתית אחת שהכי מתאימה לו מתוך אלפי תרופות הומאופתיות שמרפאות שקד מוגדל, והיא תביא לא רק לריפוי האדנואיד, אלא לאיזון כללי של מצבו הבריאותי של הילד, כך שבעיות נוספות מהן סובל הילד, גם אם אינן קשורות לאדנואיד, יעברו, ויחול שיפור בתחושות הפיזיות, הנפשיות והכלליות. (בעיות נוספות יכולות להיות- בעיות עיכול, כאבי ראש, קשיי הרדמות בלילה, תיאבון שאינו מאוזן ועוד). ההומאופתיה מחפשת את שורש המחלה- כלומר ממה הכל התחיל. פעמים רבות זה התחיל ממצב שהיווה סוג של טראומה לילד- מעבר מסגרות (כניסה לגן, מעבר דירה), חרדת נטישה (גם אם לא הייתה נטישה בפועל, והוא פירש מצב מסוים כנטישה), אלרגיה למזון מסוים, הלם, ועוד. המטרה היא לרפא את הטראומה שהביאה לצמיחתו של האדנואיד, ולא רק "להעלים" אותו. בטיפול בילד מתחת לגיל שנה הסובל מאדנואיד אני מתייחסת גם לאופי ההריון ותחושות האם בהריון, כי בתקופה זו עדיין יש סימביוזה בין האם לילד וסימפטומים שהיו לאם בהריון מרמזים על התרופה ההומאופתית לה זקוק הילד. (בזמן ההריון הילד מתבטא דרך האם) דוגמה נוספת, היא מקרה בו טיפלתי בילדה שפיתחה אדנואיד בעקבות מות סבה. כשתשאלתי אותה, הסתבר שלא יכלה להתגבר על האבל הגדול שחשה לאחר שנפטר, ומאז חשה גוש בגרון שאינו עובר, שהתפתח לאדנואיד. (התחושה הנפשית התפתחה לפתולוגיה פיזית). מנה חד פעמית מתרופה העשוייה מצמח ריפאה את האדנואיד. לסיכום, במקום ניתוח, המלצתי האישית היא טיפול הומאופתי, שמביא לריפוי ללא תרופות סינטטיות או ניתוח וללא סיכונים מיותרים. הבריאות משתפרת מאד- כי החיות הכללית עולה ומערכת החיסון מתחזקת. בברכה עדי ברומר